רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בגידול בברך, מתי ניתן לקבל פיצויים?

גידול תאי ענק של עצם הוא גידול שפיר שאינו סרטני. עם זאת, מדובר בגידול מסוכן שכן הוא הורס עצמות וגדל במהירות. גידול מסוג תאי ענק נפוץ במיוחד באזור הברך, נחשב לאגרסיבי ודורש טיפול כירורגי להסרתו לצורך מניעת נזק לעצם. לרוב גידול מסוג זה מופיע אצל מבוגרים בגילאים שבין 20 עד 55 שנה.

כיצד ניתן לאבחן גידול בעצמות וברקמות רכות?

לצורך אבחנת גידול שפיר או ממאיר הצוות הרפואי עושה שימוש במידע שנאסף ביחס לשלושה מדדים שונים. המדד הראשון הוא הפרטים הרפואיים הקשורים במטופל וממצאי הבדיקה הגופנית שנערכה לו. המדד השני הוא תוצאות בדיקות ההדמיה שנערכו למטופל והמדד השלישי הוא בדיקה באמצעות מיקרוסקופ של דגימת רקמה מהגידול (ביופסיה).

לצורך אבחנת גידולי שלד מקובל לעשות שימוש בצילומי רנטגן, בדיקות MRI ובדיקות CT. בעוד בדיקת ה-CT מדגימה את היקף מעורבות דפנות העצם, בדיקת ה-MRI מדגימה את היקף המעורבות של הרקמות הרכות סביב העצם ומח העצם. במקרים של גידול בשלד וברקמות הרכות נהוג לבצע גם בדיקת CT של החזה ובדיקת מיפוי עצמות לצורך שלילת קיומן של גרורות בריאות ובעצמות.

גידול תאי ענק של עצם לרוב מופיע לאחר סיום הצמיחה בין הגילאים 20-55 וממוקם לרוב בקצה עצם ארוכה ובסמוך למשטח מפרקי. מכיוון שקצב הצמיחה של הגידול הוא מהיר ההרס המשני עלול להיות ניכר. אף על פי שהגידול אינו מתנהג כגידול ממאיר, לעיתים נדירות ניתן למצוא פיזור גרורתי לריאות. הייחוד של גרורות אלה הוא בכך שכל אחת מהן מתנהגת כהליך שפיר כאשר הסרה ניתוחית של נגעים אלו יכולה להביא לריפוי.

איך מטפלים בגידול תאי ענק של עצם?

האמצעי הטיפולי המועדף במקרים של גידול תאי ענק של עצם הוא הסרתו באמצעות ניתוח. מאחר שהגידול לרוב נמצא בסמוך למשטח מפרקי ומכיוון שהמטופלים הם לרוב צעירים ברמה תפקודית גבוהה, כריתה רחבה של הגידול תביא לנכות ניכרת לנוכח הפגיעה שתתחייב במפרק הסמוך.

לפיכך, כריתת הגידול לרוב תתבצע באמצעות הסרת רקמת הגידול מתוך חלל הנגע תוך שימור דפנותיו והקפאת השארית המיקרוסקופית באמצעות הקפאה של חלל הגידול. שילוב של הקפאת חלל הגידול עם הסרתו באופן מכני מביאות לאחוזי ריפוי של יותר מ-95% מהמקרים.

רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בגידול תאי ענק של עצם

במקרים שבהם הצוות הרפואי התרשל באבחון גידול תאי ענק של עצם ובעקבות זאת נגרם איחור בגילוי הגידול אשר הביא לפגיעה ממשית בסיכויי ההחלמה של המטופל, ניתן להגיש נגדו תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון. נוסף על כך, במקרים שבהם הצוות הרפואי התרשל בטיפול להסרת הגידול ובעקבות רשלנותו נגרם למטופל נזק, הוא רשאי להגיש תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. המטופל יצטרך לצרף חוות דעת רפואית לתביעתו כדי לבסס את טענותיו שלפיהן הצוות הרפואי התרשל כלפיו ובעקבות התרשלותו נגרם לו נזק.

מטופל שניזוק עקב איחור באבחון גידול תאי ענק בברך קיבל פיצויים בסך 2.8 מיליון שקלים

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגיש מטופל נגד רופאי קופת חולים. השופט פסק כי קופת החולים תשלם לו פיצויים בסך של 2.8 מיליון שקלים בגין התרשלות רופאי קופת החולים באבחון הגידול אשר גרמה לו פגיעה חמורה בסיכויי ההחלמה.

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, המטופל התחיל לבצע פעילות גופנית מאומצת כהכנה לשירותו הצבאי. באותה תקופה הוא החל לסבול מכאבים בברך ימין שהופיעו לרוב לאחר מאמצים גופניים. לאחר שהתלונן על כאבים בברך הוא הופנה על ידי רופא המשפחה לבדיקת מומחה רפואי בתחום האורטופדי. בבדיקה שנערכה למטופל האורתופד מצא רגישות בברך בליווי חריקות והפנה אותו לבצע בדיקת מיפוי עצמות. בבדיקה הודגמה קליטה מוגברת באזור הברך. האורתופד המומחה בקופת החולים ציין שלא נמצאה בבדיקת מיפוי העצמות קליטה מוגברת וכי צילומי הרנטגן שנערכו למטופל לא הדגימו ממצאים פתולוגיים.

לאחר הגיוס לצה"ל התגלה גידול בברך

לאחר גיוסו לצה"ל המטופל התלונן על כאבים עזים בברך, אובחן כסובל מחשד לשברי מאמץ וקיבל פטור ממסעות ומשמירה בעמידה. לאחר שכאביו החמירו, המטופל הופנה לבית חולים שם בוצעו לו בדיקות מיפוי עצם וכן בדיקות CT ו-MRI של הברך. בבדיקות נמצאה עדות להליך תופס מקום בברך וביופסיה שנערכה לו הדגימה גידול מסוג תאי ענק.

לאחר שעבר ניתוחים לכריתת הגידול, הוא המשיך לסבול מכאבים בברך ימין והתקשה בהליכה כאשר בהמשך התגלו לו גידולים נוספים בצלעות, באגן, בריאות ובראש. בעקבות הניתוחים הרבים שעבר המטופל סבל מזיהומים חוזרים ונשנים שמצריכים אשפוזים ממושכים וחוזרים.

המטופל טען כי הרופאים בקופת החולים התרשלו כלפיו באבחון המחלה מאחר שלא הפנו אותו לבצע צילום רנטגן של הברך לאחר שקיבלו את ממצאי בדיקת מיפוי העצם. עוד נטען כי מחדלם של הרופאים גרם לאיחור באבחון המחלה ופגע באופן משמעותי בסיכויי ההחלמה של המטופל.

מנגד, קופת החולים טענה כי האבחנה של האורתופדים ביחס לתוצאות המיפוי כשברי מאמץ הייתה הגיונית מבחינה מקצועית לנוכח המאמץ הגופני שלקח על עצמו המטופל באותה תקופה.

הרופאים האורתופדים בקופת חולים התרשלו כלפי המטופל בכך שגרמו לאיחור באבחון המחלה

לאחר שבחן את כלל הראיות והעדויות כולל חוות דעתם של המומחים הרפואיים, השופט קבע כי האורתופדים בקופת חולים התרשלו כלפי המטופל בכך שהביאו לאיחור באבחון המחלה ובכך גרמו לו נזק. עם זאת נקבע כי קיימים גורמים פוטנציאליים רבים שהיו עלולים לגרום לנזקיו של המטופל ולכן יוחסה לרופאי קופת החולים אחריות בשיעור של 40% מכלל הנזקים שנגרמו לו.

בסופו של דבר, לאחר שקלול כלל נזקיו של המטופל נקבע כי קופת החולים תשלם לו פיצויים בסך של 2,801,915 שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 560,383 שקלים.

ת.א. 4059/02